גם אם חלום לא מומש הוא עוד יחזור אליך בדרך כזאת או אחרת.
שלי בריימן dreame I
לפני כמה ימים אמא שלי לקחה אותי לתל אביב לחפש שמלה לנשף, אבל לפני זה היא אמרה לי שיש לה פגישה במכללת "שינקר". הופתעתי לשמוע על זה, כי לפני זה היא לא הזכירה כלום, בהתחלה לא הבנתי מה היא מחפשת שם ואז היא סיפרה לי את הסיפור.
אמא שלי התחתנה בגיל 19, לא היה לה ספק שהיא הולכת ללמוד תואר, היא מאוד התלבטה מה כדי לה ללמוד. הרצון שלה היה להיות אדריכלית ומעצבת פנים. כשהיא הייתה קטנה עוד ברוסיה, היא למדה בבית הספר לציור, היא מאוד אהבה לצייר. כשהיא עלתה לארץ כמובן לא הייתה שום אופציה לחוג, ולכן האהבה לציור נשארה רק בלב. המחשבה הראשונה ללימודים כמובן הייתה בכיוון אדריכלות ועיצוב, היא השתעשעה עם רעיון לחזור לתחום שהיא כל כך אהבה ולהתפתח בו. היא חלמה שהיא מסיימת לימודים, מקבלת תואר ופותחת חברה קטנה. אמי החליטה להתייעץ עם ההורים שלה ושיתפה אותם ברצון שלה ללכת ללמוד עיצוב ואדריכלות. סבא שלי מהנדס בנייה, הוא עוסק בתחום ומכיר אדריכלים ומעצבים. הוא הסביר לאמי שזה תחום מאוד מעניין, אבל לא פשוט להרוויח כסף בתחום זה כי בכל פינה יש משרד כזה או אחר של אדריכלים ומעצבים. קשה מאוד להתקבל לשוק העבודה ופרנסה ממש לא קבועה. סבא אמר שלפי דעתו מי שנכנס לתחום הזה חייב גב כלכלי, ולאמא שלי לא היה גב כזה. אחרי השיחה עם הוריה אמא שלי הבינה שתחום אדריכלות ועיצוב יישאר בגדר חלום גם הפעם. אחרי התלבטויות רבות אמא שלי החליטה ללכת ללמוד הוראה. היא התקבלה למכללת לוינסקי לחינוך להוראה מתמטיקה ומחשבים על יסודי. בשנה שלישית ללימודיים נולדנו אני ואחי התאום, בשנה הרביעית אמי התחילה כבר ללמד בבית הספר, לא היה זמן לחלומות. כבר 18 שנה אמא שלי מורה, רכזת, מחנכת, עכשיו היא מלמדת בבית הספר שש שנתי ומחנכת כיתה יא. אמי מאוד אוהבת את העבודה שלה, היא נהנית לחנך, לדעת שהיא משפיע ומשאירה חותם על בני הנוער. לפני ארבע שנים הורי קנו שטח והתחילו לבנות בית, החלום של אמי צף עוד פעם. אמא שלי הרגישה שהיא סוג של מגשימה את חלומה, היא ישבה שעות על תיכנון הבית, על עיצובו. היא ואבא טסו לסין כדי לרכוש את כל התכולה לבית, על כל פרט ופרט בבית אחראית אמי, היא כל כך התלהבה מהתקופה של הבנייה שאפילו הצטערה שזה נגמר. כל מי שנכנס לבית שלנו מאוד מחמיא על העיצוב ושואל תמיד איזה מעצבת הייתה לנו. כנראה ההצלחה בעיצוב הבית הציף לאמא שלי מחשבות על החלום הישן. היא התחילה לבדוק אופציות ללימודים בעיצוב פנים וכך יצא שלקחה אותי איתה לפגישה וסיפרה לי על החלום שלא התגשם. אחרי בירורים גם הפעם נכון לעכשיו היא עזבה את חלומה בגלל התחייבויות שונות בעבודה שלה החליטה לא להתחיל ללמוד השנה. היא אמרה אולי יבוא היום שהיא תהייה מספיק נחושה והחלטית ותלך ללמוד ותגשים את חלומה.
אף פעם לא מאוחר.