שגיא נותן את הביט
שלי בריימן DREAME I
הוא פרץ לחיינו באמצעות הרשתות החברתיות, בזמן קצר הפך מחייל שמפרסם סרטוני ביטבוקס לאחד מכוכבי הרשת המצליחים והאהובים בקרב בני הנוער. שגיא ברייטנר, או ביטבוקס- איך שתרצו, מספר על הילדות הקשה, המהפך החיצוני, קצת על אהבה ועל תחילת הדרך בתעשייה.
הבחור הגבוה, עם השיער הבלונדיני שמוציא כל מיני קולות לא ברורים מהפה, עד לא מזמן היה יכול ללכת ברחוב מבלי שיזהו אותו, אבל סרטון אחד שהעלה לפייסבוק שינה את חייו- הסרטון שבעקבותיו יום אחרי כבר זיהו אותו ברחוב למרות שכלל לא ציפה לזה.
איך כל הסיפור התחיל?
"לא העליתי סרטון ישר, העליתי סרטון קצר, הוא קיבל פתאום 200 ליקיים, עוד סרטון 400, עוד סרטון 800. הבנתי שיש לי פה משהו שאנשים אוהבים, ואז העליתי איזה סרטון באמת מושקע, ערוך עם מש- אפ.
העליתי את הסרטון לפייסבוק וחשבתי 'אוקי, אולי יהיה פה איזה משהו יותר גדול? אולי אנשים יאהבו ויהיה לי 1500 ליקיים?' .
פתאום זה הגיע לעשרות ומאות אלפי צפיות, אנשים התחילו לזהות אותי ברחוב ולא ציפיתי לזה".
ידעת תמיד שביטבוקס זה מה שתרצה לעשות ?
"החלום היה לעבוד בחברת הייטק ,לפתוח איזושהי חברה ,לעסוק במחשבים.
העיסוק של הביטבוקס בא לי במקרה לגמרי ומשם די זרמתי עם זה .
אני מאוד נהנה מזה וכן משתמש בזה לכמה שיותר לדברים שאני רואה כמטרות חיוביות בשבילי. אני גם לא חושב שזה יעלם מהר מאוד, אבל גם אם זה יעלם זה בסדר כי נהניתי ,חוויתי את השנה- שנתיים האלה של הפרסום ואני אמשיך בתוכנית המקורית."
ברייטנר היה נער מלא מבחינה פיזית והיום מציג גוף אידיאלי וחסון, הוא עבר שינוי משמעותי שחישל אותו.
ברייטנר חושב שברגע שלא מקבלים בן אדם בחברה, האינסטינקט הראשוני שלו זה לחשוב מה הבעיה בחברה שלא מקבלת אותו ולמה לא רואים שהוא אחלה בן אדם?.
"בתור ילד אתה פשוט מאשים את עצמך וחושב מה אני לא עושה בסדר? למה אני מדבר לא בסדר? למה אני נראה לא בסדר? למה לא מקבלים אותי? מה דפוק בי? '.
זה לא נכון, אתה בסדר כמו שאתה וזה לפעמים החברה היא דפוקה ואתה צריך למצוא את המקום שכן מתאים לך ואת החברים שאתה כן מתחבר אליהם או את הסביבה שאתה כן אוהב".
להיפך ממה שנהוג לחשוב, שגיא דווקא חושב שאנשים שהגיעו מלמטה הם האנשים החזקים ביותר.
הוא אומר "אלה שנולדו לתוך עולם הפרסום, אלו שמדגמנים מגיל צעיר, אלו שחיים את זה ופגשתי המון כאלה- כל דבר קטן מערער אותם.
כל חצ'קון על הפנים, 'השיער שלי לא מסתדר טוב בבוקר' ,הדבר הכי קטן יכול לערער אותם.
דווקא אנשים שהגיעו מלמטה, אנשים שהיו ילדים דחויים, או אנשים שלא היו שלמים עם המראה שלהם ובאו מהמקום הזה- הם אנשים שלדעתי חושלו מלכתחילה והם אנשים יותר חזקים".
כמובן ששגיא לא מכליל אף אחד ומדבר מניסיון החיים האישי שלו, אבל הוא עומד מאחורי העובדה שלילד דחוי חברתית הילדות היא תקופה לא קלה אך די מחשלת.
תקופת הילדות הקשה של שגיא חישלה גם אותו והפכה אותו למי שהוא היום- אדם ערכי שגאה בכל מה שעבר.
מה תמליץ לילדים שנמצאים היום במצב שאתה היית בו?
"תמיד אני אומר שהאויב הכי גדול שיהיה לך כל החיים זה אתה עצמך. המלחמות הכי קשות שתנהל כל החיים שלך- זה מלחמות שלך נגד עצמך .החוק הראשון במלחמה זה דע את האויב.
ברגע שאני יודע את עצמי ואני מבין איפה החסרונות
שלי, איפה החזקות שלי ,במה אני טוב, במה אני לא
טוב ואני מכיר את עצמי בצורה הטובה ביותר- אני
אדע באיזה חברה להשתלב, באיזה חברה אני כן
ארצה להיות ולהכיר את עצמי כמה שיותר".
"לא האמנתי שתהיה אי פעם מישהי שתאהב אותי"
ברייטנר מספר על הקעקוע המיוחד שעל כתפו, אותו
הוא צייר כשהיה בן 15, ממש לפני השינוי שהחליט
לעשות."כתבתי איזשהו מכתב לעצמי- חצי מכתב
תודה על כל מה שיש לי בחיים וממה אני כן מרוצה
ועל שאני שמח על מה שיש לי, וחצי מכתב איך אני
רוצה שהחיים שלי יראו בעוד כמה שנים".
בקעקוע נראים חברים חדשים מול חברים ישנים, שגיא עם חיוך על הפנים, ישנה תעודה שמעידה על הצלחות, וכמובן שאי אפשר בלי אהבה- בקעקוע יש דמות של ילדה, החברה ששגיא רצה שתהיה לו למרות שלא האמין שמישהי תאהב אותו.
