.אין ספק ששמעתי את המשפט הזה אינספור פעמים
בוקר אחד בלימודי כיתה ז' הבנתי מהי דרך החיים וסדר היום שאני מסגלת לעצמי,הבנתי שאין דבר טוב יותר מלהתבטל מול הקופסא השחורה 24/7
.למעשה,זו כבר לא קופסא, אנחנו די בעידן הפלזמות הניחנות במספרי אינץ' די גבוהים
אם הייתי שומעת באותו פז"ם שיחת טלפון עם המורה,או הודעה על שתאריך אסיפת ההורים (יום הדין לחלקינו) קרב ובא ,הייתי מחכה בקוצר רוח שמישהו יצבוט אותי ואני אתעורר מחלום הבלהות הנורא
.החלום הזה נמשך כשנתיים וחצי,מייגעות יש לומר
הייתי בגדר תלמידה "עם פוטנציאל אבל.." , תלמידה שלא מספיק משקיעה אם בכלל ,שלא מתאמצת וכמובן לא מממשת את הפוטנציאל העצום שזיהו בה המורים. אני לא אצטנע ואפילו אומר שהם לגמרי צדקו,באמת היה בי פוטנציאל אדיר שלא מומש..אז מורים יקרים,סליחה על כל הטחות השנאה כלפיכם,ותודה שהאמנתם בי
אם לומר את האמת באותה תקופה באמת לא השקעתי ולא התאמצתי
יש סיבה לכך:לא היה לי כוח מכל סוג שהוא
כמו בכל דבר מגיעה תפנית בעלילה,אצלי זה קרה כשהחלו שיחות הפחד עם מנהלת התיכון בדמות קשוחה שדאגה להזכיר בכל רגע נתון שבבית ספרה אין נכשלים
כדי שתבינו למה אלה שיחות הפחד,אציין שהיו לי נכשלים,בניגוד למה שהמנהלת מצפה לקבל למקדש הפרטי שהיא מטפחת-התיכון
אז,ורק אז,הגיע תורי "לחטוף את הכאפה" שפיזית לא כאבה,אבל גרמה לזעזוע קל במחשבות שלי
.מאותה פגישה החלטתי שנגמרו ימי הבטלה,שאני לומדת
פרט קטן,באותו זמן עברתי אבחון והתקבלתי לקבוצה די מכובדת במספר של סובלי הפרעת .ADHD ונוטלי כמוסות הריטלין 
עם כל הקושי שהיה, לקחתי את עצמי בידיים ולמדתי כל היום.ואני מתכוונת למה שאני אומרת-כל היו.ם
ההצלחה הייתה נראית די פשוטה,כאילו קרתה בין רגע,לפתע הפכתי למחזיקת תואר .מצטיינת יתרה
לכולם זה היה נראה די קל אבל אני היחידה שידעה כמה היה קשה להגיע לרגע שלא העזתי !לחלום עליו
הוכחתי לעצמי ולכולם שנמצאת כאן ילדה שיש בה פוטנציאל,בלי המשך המילה "אבל"
כמובן שנתקלתי באנטי-מפרגנים שהחליטו וקבעו כי ריטלין הפך אותי לחכמה,אבל היום כשהם מבקשים עזרה בלימודים,ממני,זה די מציף אותי במן רגשות נקמה

אז לכל הגאונים שחושבים שריטלין הופך אנשים לחכמים,תנו לי את הכבוד לצעוק בקול גדול-לא 
"השמיים הם הגבול" נתפס אצלי כמשפט לאדם בחשיבה ממוצעת,אני אומרת שגם אם השמיים יהיו הגבול אני אמצא את הדרך לחצות אותם
לא אכביר עוד במילים,רק אומר שהכול תלוי בגישה שלנו לדברים ובכוח הרצון שקיים בנו,רק תנו לו  לפרוץ